רפואה ציבורית בישראל

במאמר היום אני רוצה להתייחס לנושא כאוב עלי מאוד, הנושא המדובר הוא הפער האדיר בין רמת הרפואה הפרטית למשל רפואת השיניים באשדוד ובישראל לבין רמת הרפואה הכללית בדרום ובישראל.

בתור תושבי אשדוד והסביבה אתם בוודאי יכולים להתרשם מהרמה הגבוהה של רופאי השיניים באשדוד. הרופאים הם ברמה גבוהה ביותר שעובדים במחירים סבירים, נותנים שירות מעולה ועושים עבודה מקצועית מאוד. בהחלט תעודה של כבוד לרפואת השיניים האשדודית והישראלית בכלל.

לעומת זאת, תנסו לרגע להיזכר בביקור האחרון שלכם בבית חולים קפלן או בית חולים ברזילאי הנמצאים גם כן באיזורים אשר נותנים שירותים לתושבי אשדוד. למקרה שאתם לא מצליחים להיזכר, אני אשמח לשתף אתכם בחוויה האחרונה שלי מבית חולים ממשלתי שהייתי בו.

בגעתי לשם בעקבות תאונת דרכים קלה באופן יחסי ולא תכננתי להישאר זמן רב, הבעיה התחילה כאשר רק רציתי להירשם לקבלת טיפול, לקח מעל לשעה לפקידה להתפנות אלי כדי שתוכל לתת לי מקום בתור. אני פחות רוצה לבכות לכם על מר גורלי ועד כמה מסכן אני, אלא לספר לכם סיפור. באותו הביקור שלי בבית החולים, ראיתי מחלקה של ילדים החולים במחלות סופניות. הם היו מסכנים ומשועממים.

מזל גדול שהייתה שם חבורה של ליצנים רפואיים שהנעימה את זמנם של הילדים ודאגה שימיהם ולילותיהם יעברו בקלות רבה יותר. הליצנים עשו עבודת קודש פשוט. הרגשתי שהם משקיעים את הלב והנשמה שלהם כדי לתת מעצמם למען הילדים המסכנים.

כאשר לגמרי במקרה נתקלתי במנהל המחלקה, רציתי לברך אותו ואת הנהלת בית החולים על עבודת הקודש שהם עושים למען הילדים האלו. מנהל המחלקה אמר לי בטון יבש שהליצנים הם מתנדבים ולבית החולים לעולם לא יהיה את התקציב לממן דבר כזה. נורא ואיום בעיני. מזל כנראה שיש אנשים שמוכנים לתרום משהו מעצמם למען הזולת, אחרת המצב שלנו היה קשה מאוד.