|
בסגירת חוזה אנו מבקשים להתייחס לכל פרט. אך האם נתתם את הדעת האם החוזה עומד במבחן הלכתי? ב'מרכז לבוררויות וגישור' יספקו לכם את השירות המלא: ייעוץ הלכתי לצד משפטי...
ככל שהדבר נשמע מוזר, אך גם יהודים המקפידים על קלה כבחמורה, הם מקדישים בכל יום קביעת עתים להלכה והסיסמה "לומדים לחיות כיהודי" היא מבחינתם דרך חיים, לא נותנים את הדעת כאשר הם עומדים בפני משימה של עריכת חוזה. במקרה זה הם יחפשו עו"ד טוב ומומחה, אך לא יחשבו על הפרט השולי אך מהותי: האם סעיפי החוזה עונים גם על דרישת ההלכה?
ואנו מדברים על עובדות בשטח. בעולם העסקים והשוק הפיננסי כיום, נתקל כל אדם במצבים המצריכים עו"ד לשם עריכת מסמך משפטי, הן לעריכת חוזה – הסכם מכר במקרקעין, הן חוזה שכירות מורכב המצריך עו"ד, הן הסכמי עבודה הנערכים בין עובד למעביד. הן הסכמי שותפות, או לחילופין פירוק שותפות ואפילו צוואות. בכל אחד מהמקרים הללו אנו פונים כמעט בטבעיות לעו"ד, כדי שיערוך את ההסכם לשביעות רצון שני הצדדים. אבל רגע, גם אם מבחינה משפטית נהיה מכוסים, אך אולי החוזה אינו נכון מבחינה הלכתית?
ב"מרכז לבוררויות וגישור" שבראשו עומד הגאון רבי ברוך שרגא, רואים חשיבות רבה בתיקון העיוות שהשתרש בתחום. הרה"ג ר' יחזקאל סלומון, דיין ברבנות ומרבני המרכז, מגלה בשיחה ל'עוצמה' כי "לא פעם חתימה על מסמך כזה מהווה סתירה גמורה לשולחן ערוך. אפשר בקלות לעבור על איסור גזל או ריבית, כאשר לא פעם הדברים מגיעים לדין תורה ואז מתברר כי לחוזה אין כל יסוד וסמך הלכתי או שהוא אפילו עומד בסתירה להלכה. וכאשר ע"פ ההלכה אין תוקף להסכם, ממילא אם האיש נוטל כסף מן הצד שכנגדו לפי המוסכם בהסכם הרי היה עובר על איסור גזל או ריבית, או שניהם יחד".
להרחבת העניין מצביע הרב סלומון על שני מקרים שכיחים: קונה שהעביר למוכר חלק מסכום העיסקה, ועדיין לא סיים את התשלום. החזקה בנכס עדיין לא עברה לידי הקונה, או במקרה וכבר עברה לידי הקונה, האם רשאי המוכר או הקונה לדור בדירה או ליטול דמי שכירות משוכר הנמצא בדירה? "כמה מגדולי ההלכה כבר הורו כי במקרה זה אסור לגור בדירה או לקחת דמי שכירות מחמת איסור ריבית" אומר הרב סלומון המציין כי אילו היה ההסכם מנוסח ע"י דיין הבקיא בהלכות, ינסח הדיין את ההסכם באופן שלא יהיה ח"ו חשש ריבית.
דוגמא שכיחה יותר היא בהסכמי מכר, כשהדברים נוגעים לגבי הקנס שקובעים הצדדים למקרה שאחד הצדדים יפר הפרה יסודית בהסכם או בדחיית מועדי התשלומים. "יתכן מאד וקיימת בזה בעיה של איסור רבית ואזי באם יטול את הקנס הרי הוא גזלן, כי לקח כסף שלא מגיע לו, משום שאין לכתיבת ההסכם תוקף הילכתי להתחייבותו, וברור הדבר שכסף שניתן כאשר עפ"י ההלכה אין כל חיוב לתשלום, הרי זה גזל גמור". גם במקרה זה אילו היה שטר הסכם המכר מנוסח כהלכה והיה תוקף הילכתי לקנס, ביה"ד היה מחייב את מיפר ההסכם לשלם ולא היה בזה חשש גזל כלל. שלא לדבר על הצוואות הנערכות ע"י עורכי דין, שהם בכלל, ברובם, מנוגדים להלכה.
בעקבות שאלות המתעוררות בהסכמים מן הסוג הזה, יזמו במרכז לבוררויות וגישור על פי ההלכה, ניסוח הסכמים ומסמכים משפטיים ע"י עו"ד כאשר דיין מגיה את ההסכם, מוסיף את הניסוחים הנדרשים עפ"י ההלכה, וזאת בשיתוף פעולה עם עו"ד יורם כהן ומשרד עורכי הדין "הכהן וולף". השירות ניתן לכל פונה ב'מרכז לבוררויות וגישור' בעיר, שם ניתן לקיים בנוסף דיני תורה בידי הדיינים, בירור שאלות הלכתיות, וכן, לקבל את השירות החיוני של עריכת חוזים מכל הסוגים כאשר במקום זה נותנים גם את הדעת על הפן ההלכתי. |
